בכל העולם, קבלת גרין קארד לארה"ב היא עניין נחשק ומכובד ועבור לא מעט אנשים זאת הדרך לשפר את חייהם. עם זאת, לא מדובר בעניין פשוט וגם לא תמיד ניתן לתכנן את קבלת הגרין קארד מראש. אז מה זה בעצם גרין קארד בכלל? הגרין קארד מאפשר למי שאינם אזרחי ארצות הברית לשהות, לחיות ולעבוד בארצות הברית והוא משמש בדרך כלל כשלב ביניים לפני שלב ההתאזרחות. אמנם בעבר היה מדובר בכרטיס שצבעו ירוק, אך כיום רק השם נשאר וצבע הכרטיס הוא ירוק ולבן. מלבד התהליך הארוך שנדרש כדי להשיגו בדרכים הרגילות, ישנה דרך נוספת שבה ניתן לקבלגרין קארד והיא על ידי השתתפות בהגרלה השנתית שעורכת ממשלת ארצות הברית. שתי האפשרויות אמורות להקל על זרים ועל הממשל האמריקאי כאחד – התושבים הזרים זוכים למעמד חוקי ומוסדר, והממשל זוכה לפחות מהגרים לא חוקיים ופחות פשיעה. כמו שנראה בהמשך, קבלת גרין קארד לארה"ב מאפשרת חיים מלאים בארה"ב – עבודה, מגורים ולבסוף אזרחות מלאה.
קבלת גרין קארד לארה"ב באמצעות הגרלה
כמו שיש צורך לרכוש טופס לוטו כדי לזכות במיליונים, גם כדי להגריל גרין קארד נדרשות הוצאות, אפילו שמדובר בהגרלה שאין בה ודאות זכייה כלל. ראשית יש למלא טפסים, וכיוון שטופס יכול להיפסל בשל מילוי לא נכון, לא מעט משתתפים בהגרלה שוכרים את שירותיהם של מומחים במטרה למלא את הטפסים. מתוך מליוני המועמדים שמגישים טפסים, קבלת גרין קארד לארה"ב עולה רק בידיהם של 55 אלף בני מזל, מדי שנה, אותם מגריל המחשב באופן אקראי. עלות ההשתתפות היא כמאה שלושים דולר אמריקאי שאותם ניתן לשלם בהמחאה רגילה או באמצעות הדואר. הכרטיס המתקבל, בסופו של דבר, זהה לרוב לכרטיס שמקבל מי שעובר את הדרך הארוכה יותר במטרה להשיג גרין קארד. זהו כרטיס שמאפשר מעמד תושבות קבע לעשר שנים, שבסופן ניתן להגיש מועמדות לאזרחות מלאה – כולל טקס ההשבעה, מבחני הידע באנגלית, ומבחנים שבודקים ידיעות נוספות בחוקי האזרחות של ארה"ב, בהיסטוריה, בממשל ובפוליטיקה שלה. קבלת גרין קארד לארה"ב בשיטת ההגרלה היא כאמור לא מובטחת, אבל יש מקרים שבהם אדם לא מצליח להשיג את מה שנדרש כדי לקבל גרין קארד בדרכים הרגילות, ואין ברירה אלא לנסות את הדרך הזו.
קבלת גרין קארד לארה"ב – התהליך הארוך
קבלת גרין קארד לארה"ב אפשרית גם בדרך המסורתית והארוכה יותר, אך גם הודאית יותר. השלב הראשון הוא שאדם אחר יגיש עבור המבקש, שמוגדר כמהגר, את הבקשה – זה יכול להיות מעסיק או קרוב משפחה. קירבה משפחתית היא לא רק אמא, אבא, בן ובת אלא גם בני זוג – בעל או אישה, וזו הסיבה שהרבה פעמים אנשים מתחתנים נישואין פיקטיביים כדי להשיג גרין קארד, אם כי גם שיטה זו מצריכה סבלנות והתמדה במצגת המשפחתית. גוף שנקרא USCIS בודק את הבקשה, את הטפסים והניירת המצורפים לה ותוך זמן שלרוב נמשך כחוד וחצי-חודשיים מחזיר תשובה. מרגע זה הבקשה עוברת לטיפולו של מרכז הויזות הלאומי, שם היא יכולה לשכב גם שבעה חודשים עד שהיא עוברת אישור מלא, ומונפק מספר ויזה. גם כאן יש מגבלה – קיימת הגבלה על מספר הויזות שמותר למרכז להנפיק בשנה. לאחר מכן יש לעבור בדיקות רפואיות, לתת טביעת אבצע ובסופו של דבר להגיש מועמדות לאזרחות. התהליך כולו יכול להגיע לעלות של כאלף וחמש מאות דולר –לא זול, אבל גם לא יקר בהתחשב בעובדה שמדובר על קבלת גרין קארד לארה"ב – מסמך נחשק ופרקטי מאוד כאמור.